_edited.png)
סיפור הסקס הזה נכתב ע"י עוקבת בשם ויולטה שימו לב להפעיל שיקול דעת בקריאה קריאה נעימה
זה היה יום שישי רגיל.
עמדתי במטבח וטיגנתי לדילן שניצלים, אפיתי לחמניות קטנות ועשיתי מטבוחה.
ידעתי שהוא כועס עליי על אתמול וידעתי שאני חייבת לפצות אותו על מה שעשיתי. לא התכוונתי להיכנס לריב שלו עם החבר הכי טוב שלו.
רציתי שהוא יבין שהם חברים הכי טובים ושהוא לא יכול לתת לאנשים חיצוניים להשפיע על זה.
ידעתי שאסור לי להתערב ובכל זאת התערבתי. אוף, למה תמיד אני עושה מה שאסור?
הדלת של הבית נפתחת ובשנייה הראש שלי מתרוקן מכל המחשבות ומסתובב לפתח הבית.
לפני שאני שומעת אותו אני מריחה אותו - הריח שגרם לי להתמכר מהפעם הראשונה שהרחתי אותו. מין שילוב לא ברור של מנטה ושוקולד.
הוא תלה את המעיל שלו והסתובב אליי.
עכשיו קיבלתי תצוגה מלאה של המראה המרהיב שלו - הוא לובש מכנסי דגמח בצבע שחור וחולצה לבנה צמודה עד כדי גיחוך, מעט רטובה מהגשם, מה שמבליט את השרירים המדהימים שלו.
הוא הביט בי לכמה שניות, אני הבטתי בו. לא העזתי להוציא מילה מהפה כי ידעתי שהוא רק מחכה להתפוצץ עליי. הוא הסתובב לכיוון חדר השינה, נכנס אליו וסגר אחריו את הדלת.
אסור לי להיכנס. אסור לי להיכנס. אסור לי להיכנס.
אני חייבת להיכנס. נכנסתי פנימה, החדר היה חשוך ולא הבחנתי בו. לפתע ראיתי תנועה מהירה מאחורי גבי, ולפני ששמתי לב מה קורה, אחת מהידיים שלי הייתה כבר בתוך אזיק.
ידעתי שזה יגיע לזה, פשוט לא חשבתי שזה יקרה כל כך מהר. חשבתי שהוא יענה אותי עוד קצת לפני שנקפוץ למיטה. הוא הוביל אותי למיטה ואזק לי את שתי היידים אחת לשנייה ולראש המיטה.
״מה חשבת״? הוא לחש לי, ״שתצאי מזה ככה, בלי עונש״?
אני כבר הרגשתי את הרטיבות מצטברת לי בין הרגליים.
״את חייבת לי התנצלות. היה לך את כל אתמול ואת כל היום להתנצל ולא עשית את זה. את מכירה אותי, אני לא גבר שמחכה. אני רוצה את ההתנצלות, ואני אקבל את מה שמגיע לי. הבנת״?
פאק. למה חשבתי בעצם שהוא לא יענה אותי? אני יודעת שגם אם אתנצל זה לא יעזור לי כרגע. אני מכירה אותו טוב מידי. הוא פשוט יעשה הכל בשביל לגרות אותי אבל לא ייתן לי לגמור. אני לא אתן לו את התענוג של לראות אותי מתנצלת בפניו.
״הבנתי״.
״יפה. עכשיו תתנצלי ואז אני אחליט מה לעשות איתך״, הוא אמר לי באופן תקיף.
אני מחליטה לאזור אומץ ולהחליט שלא משנה כמה אני רק רוצה שהוא יזיין אותי, אני לא אתן לו את התענוג של לראות אותי משפילה את עצמי.
״לא״, אני אומרת בקול חלש.
״לא״? הוא שואל בתדהמה.
״לא״, אני עונה לו בקול חזק יותר.
״את בכלל יודעת כמה את הולכת להצטער על זה״? הוא מביט לי עמוק בעיניים. פאק, אני יכולה לגמור רק מזה שהוא מסתכל עליי ככה עם העיניים האפורות הארורות האלה. כן, אני יודעת כמה אני הולכת להצטער על זה, אבל אני לא אגיד לו את זה.
אני מתפתלת באי נוחות מתחתיו אך לא מתיקה את מבטי ממנו ולו לשנייה אחת.
״הבנתי אותך. את רוצה לשחק היום משחקים״ הוא פותח את כפתור הג׳ינס שלי ואת הרוכסן, ״תזכרי מי לימד אותך כל מה שאת יודעת. אל תתחרי איתי, כי אני אנצח״. הוא מוריד את ראשו למטה, מחכך את מצחו בבטן התחתונה שלי ונושך אותה קרוב לתחתונים.
נמלטת ממני יבבה לא רצויה. אני רואה את החיוך שהוא מנסה להחניק.
אוקיי, אולי הוא ינצח, אבל אני לא הולכת לעשות לו חיים קלים בעניין הזה.
״הכנתי לך שניצלים״, אני אומרת לו.
הוא בוחן את הפנים שלי כדי לראות אם אני רצינית. אני מחזירה לו במבט רציני לא פחות.
״שניצלים? את חושבת שמעניין אותי עכשיו לאכול? כשאת ככה אזוקה מולי ונתונה לחסדיי״?
כרגע, השניצלים מעניינים לי את התחת. מבחינתי הוא יכול לתת אותם להומלס ברחוב. אבל בכל זאת אני אומרת, ״השקעתי בהם. אני רוצה שתאכל. דאגתי לך היום״.
אני רואה את מבטו מתרכך, אך מיד הוא תופס את עצמו ומרצין, ״אני לא הולך להגיד את זה שוב. מעכשיו את לא מדברת על שום דבר אלא אם כן אמרתי לך לדבר עליו. אני לא הולכת להוציא מילה מהפה עד שאני אתן לך אישור לזה. הבנת אותי״?
אוקיי, אני לא עומדת בזה, ״הבנתי״.
״הבנת מה״? הוא לוחש באוזני.
מה? למה הוא מתכוון?
״הבנתי, אדוני״ הוא אומר, והכל מתחיל להתחבר לי.
״מעכשיו, כל משפט וכל התייחסות שלך תיגמר באדוני, האם זה ברור״?
״כן״, אני אומרת ומיד מבינה את הטעות שלי.
״לא נראה לי שהבנת״, הוא אומר וקם מהמיטה.
הוא הולך לחדר ארונות ומוציא מהמגירה התחתונה שוט. ממתי יש לנו שוט בבית?
״כל פעם שתמרי את פי, את תקבלי מכה אחת עם השוט באיזה מקום שאני אבחר״, הוא מתקרב אליי, ״אנחנו לא רוצים להגיע לזה, נכון״?
״לא״, אני אומרת, למרות שעמוק בתוכי אני כבר רוצה להרגיש את השריפה הזאת על העור שלי. בחיים לא הצליפו בי עם שוט ואני מתה לנסות את זה.
״אופס. נראה לי שאנחנו מתחילים מעכשיו. חשבתי שאמרתי שאת חייבת להתייחס אליי בדרך מסויימת״.
״פאק״ נפלט לי מהפה.
״תשמרי על הפה שלך. שפחות לא צריכות לקלל״, הוא אומר לי, מבליע חיוך ומתקרב אליי. הוא משחרר אחת מהידיים שלי. ״תסתובבי עם הראש לכיוון ראש המיטה. שימי את הראש על המיטה, תחת זקוף באוויר והיד החופשית מאחורי הראש״.
אני מצייתת מיד. אני רוצה שהוא מרוצה.
״פאק, אם היית יודעת איזו שווה את נראית מפה״, הוא מלטף לי את התחת עם השוט. מצד אחד, אני רוצה שהוא יצליף בי. מצד שני, אני רוצה להתענג על הלטיפות החמימות האלה.
אני שומעת את קול הצליפה. ורק אז אני מרגישה את השריפה על התחת שלי. פאק, זה כואב.
״אמרתי לך לא להמרות את פי. את תקראי לי אדוני בסוף כל משפט. את תצייתי לכל דבר שאני אצווה עלייך לעשות. את השפחה שלי מעכשיו ותעשי כל מה שאני אומר. האם זה מובן לך עכשיו״?
אני יודעת שכרגע הכי חכם זה לא להתעסק איתו, ולכן אני עונה ״כן, אדוני״ עם החיוך המתוק ביותר שאני יכולה לאמץ.
״יפה. עכשיו את תתנצלי כמו שאני אוהב״.
אני כבר יודעת מה הולך לבוא. הוא משחרר את היד השנייה שלי מהאזיקים, והולך לכיוון הכורסה שממול המיטה. הוא מוריד את החולצה שלו.
כמה התגעגעתי לגוף הזה. אף פעם לא ימאס לי מלהסתכל עליו.
אני יושבת על המיטה בפה פעור, ומחכה לראות מה הוא יעשה עכשיו.
בתנועה אחת חדה, הוא מוריד את הדגמח והתחתונים שלו ביחד, ונשאר עירום לגמרי. הוא מתיישב על הספה, ולא מתיר את קשר העיניים שלנו אפילו לא לרגע. הוא פורס את הידיים שלו לשני הצדדים של הכורסה ומתרווח אחורה.
״קדימה״ הוא אומר בקול צרוד, והפטמות שלי מזדקרות רק מלשמוע אותו.
אני מבינה שכל המשך היום שלנו תלוי בביצועים שלי עכשיו. ואני הולכת לעשות את זה בדיוק כמו שהוא אוהב.
אני קמה מהמיטה ומתחילה להתפשט לאט. אני מרימה את הסריג הגדול והמכוער שקניתי בהודיס שנה שעברה, ואחריו את חולצת הבטן הלבנה שלי שדילן הכי אוהב. אני פושטת את מכנסי הג׳ינס שדילן פתח לרצפה. עכשיו, כשאני עומדת מולו בחזייה ובתחתונים שחורים ודי פשוטים, אני קצת מצטערת שלא השקעתי היום בבוקר בהלבשה תחתונה סקסית יותר. אבל זה לא מה שהוא משדר לי. הו לא, הוא מסתכל עליי כאילו אני הדבר הכי סקסי שאלוהים יצר.
וזה רק מדרבן אותי עוד יותר.
אני נופלת לרצפה על הברכיים שלי, ובלי לשבור את קשר העין בנינו, אני זוחלת אל בין רגליו. אני מתמקמת אל מול הזקפה הענקית שלו.
אני מברכת את עצמי על זה שזכרתי לקחת איתי גומייה מהמטבח, ואוספת את השיער לקוקו גבוה בצורה הכי סקסית שאני יכולה.
הוא כבר לא יכול לחכות, אני רואה את זה על הפנים שלו. אבל הוא נשאר מאופק ולא אומר כלום.
אני לוקחת את הזמן. מתחילה להעביר בעדינות את היד שלי על הזין שלו. מלמעלה למטה ובחזרה.
הוא עדיין נשאר מאופק. אני מתחילה ללטף את הביצים שלו.
״את לא הולכת לשחק משחקים עכשיו״, הוא לוחש בצרידות. ״את הולכת לקחת אותו כמו שאני אוהב, חזק, עמוק ומהר. ואת תעשי את זה עכשיו״.
אני מסתכלת לו עמוק בעיניים, מעבירה את האצבעות שלי בחריץ הלח שלי, מלקקת אותן, ועונה לו, ״כן, אדוני״.
אני מתחילה בכיפה של הזין שלו. מלקקת אותה בתנועות מעגליות ומגרות. אני ממשיכה ללקק עד למטה אבל לא מכניסה את הזין שלו לפה.
אני מגיעה לביצים שלו. אני יודעת כמה שהוא רגיש שם. אני מכניסה אחת מהן לפה ומוצצת. מעניקה לשנייה את אותו הטיפול בדיוק.
אני יודעת כמה שהוא צמא למציצה שלי, אבל אני לוקחת עוד שנייה.
אני מורחת הרבה רוק על הזין שלו, ומתחילה לעשות לו ביד תוך כדי שאני מוצצת לו את הביצים. כאן הוא כבר לא יכול להישאר מאופק.
״פאק, בייבי, מה את עושה לי״, הוא אומר ומתכופף מעט כדי לצבוט לי את הפטמות.
וככה, בלי אזהרה מוקדמת, אני מכניסה בבת אחת את כל הזין שלו לפה שלי, ולא מתיקה מבט מעיניו.
״פאקקקקק״ הוא גונח וזורק את ראשו אחורה.
אני ממשיכה בקצב מושלם, למעלה ולמטה, ומקפידה לתת לביצים טיפול תוך כדי עם אחת מהידיים שלי.
אני חייבת לנשום שנייה. אני מתכוונת להרים את הראש לשנייה, אבל פתאום אני מרגישה את היד שלו מתלפפת מסביב לקוקו שלי, ודוחפת אותי למטה, ככה שאני לא יכולה לזוז.
אני מוציאה קולות של רוק וחניקה מהגרון, ונראה כאילו זה רק מחרמן אותו יותר, ״תישארי בדיוק שם, בייבי״, הוא מורה לי.
״אני כל כך אוהב לזיין את הפה שלך״, הוא מוציא את הזין שלו מהפה שלי, מרים אותי עם שתי הידיים שלו ומניח אותי על המיטה.
״אבל אני יותר אוהב לזיין אותך. חזק״.
בלי הודעה מוקדמת הוא חודר אליי עמוק, בלי רחמים. באחת מהידיים שלו הוא מעסה את הדגדגן שלי, כי הוא יודע שרק ככה אני גומרת.
״תבקשי סליחה״, הוא מורה לי.
״לא״, אני מתגרה בו.
״תבקשי סליחה עכשיו, או שאני מפסיק ברגע זה״.
אני לא רוצה שהוא יפסיק, אבל אני גם לא רוצה לתת לו את מה שהוא רוצה.
הוא מסיר את היד שלו מהדגדגן שלי.
״לא, בבקשה, תחזיר את היד״, אני כמעט מתחננת.
״תתחנני בפניי״, הוא לוחש לי באוזן.
״בבקשה, אדוני. אני מתחננת, בבקשה תגרום לי לגמור כמו שרק אתה יודע״, עכשיו אני כבר ממש מתחננת, ומקפידה להסתכל עליו עם המבט הכי מפתה שאני יכולה.
״תתנצלי בפניי״, הוא מצווה עליי.
״אני מצטערת. אני כל כך כל כך מצטערת אדוני״, המילים יוצאות לי מהפה מבלי שאני בכלל רוצה, והוא מחייך חיוך מרוצה.
״בדיוק מה שרציתי לשמוע״, הוא אומר ומחזיר את היד שלו למקומה על הדגדגן שלי.
הוא מגביר את קצב החדירות שלו ואת קצב הליטופים שלו בין רגליי, ואני כבר מרגישה את החמימות, את הדגדגן שלי שמתחיל לפעום. גם הוא מרגיש את זה.
״כן בייבי, תגמרי בשבילי״, שוב אני מצייתת ומשפריצה על כל הידיים שלו. פאק, לא גמרתי כל כך חזק הרבה זמן.
עכשיו רק נשאר שהוא יסלח לי.
אני מעמידה אותו על הרגליים, יורדת על הברכיים שלי ומכניסה את כל הזין שלו לפה שלי בבת אחת.
הוא אוסף את הראש שלי עם היד שלו ומתחיל להכתיב לי קצב.
״כן, בייב, בדיוק ככה. אני כל כך קרוב, פאק״, הוא אומר בקול שבור.
אני ממשיכה ותוך כדי מסתכלת לתוך העיניים האלה שאני אוהבת כל כך. מבט אחד אליי והוא נשבר.
הוא שופך את כל מה שיש לו לתת לתוך הפה שלי, ואני בולעת את הכל כמו ילדה טובה.
״אז אני מבין שזה אומר שאת מתנצלת״, הוא מחייך ומנגב את השפתיים שלי משאריות השפיך שנשארו עליהן.
״אני ממש מתנצלת״, אני אומרת, מחייכת ובאמת מתכוונת לזה.
״טוב, אמרת משהו על שניצלים״? הוא זורק לאוויר ויוצא מהחדר עירום.
אני קמה, נשכבת על המיטה וחושבת לעצמי - יותר מסופקת מזה אני כנראה לעולם לא אהיה.
コメント